קומפוסט ביתי למתחילים: כך הופכים שאריות מטבח לדשן עשיר לגינה
שאריות מזון הן לא פסולת, הן חומר גלם. המדריך המעשי לקומפוסט ביתי: איזה קומפוסטר לבחור, מה מכניסים, איך נמנעים מריחות ומתי הוא מוכן.
כמעט כל משק בית מייצר בכל יום כמות לא קטנה של שאריות אורגניות: קליפות ירקות ופירות, שאריות קפה, עלים יבשים מהגינה ודשא מכוסח. ברוב הבתים כל אלה מגיעים לפח, ומשם לאתר הטמנה, שבו הם נרקבים ופולטים גזי חממה. אבל יש דרך אחרת: להפוך אותם לקומפוסט, דשן טבעי ועשיר שמשפר את הקרקע בגינה ובעציצים. הקמת קומפוסטר ביתי פשוטה יותר ממה שנדמה, והיא אחד הצעדים הסביבתיים המספקים ביותר שאפשר לעשות.
מה זה בעצם קומפוסט
קומפוסט הוא תוצר של פירוק חומרים אורגניים על ידי חיידקים, פטריות, תולעים וחרקים קטנים. בטבע התהליך הזה קורה כל הזמן: עלים שנושרים ביער מתפרקים והופכים לאדמה. בקומפוסטר ביתי אנחנו פשוט מאיצים ומכוונים את התהליך, כך שבתוך כמה חודשים מקבלים חומר כהה, פירורי, בעל ריח של אדמת יער.
הקומפוסט משפר את מבנה הקרקע, עוזר לה לשמור על לחות, מעשיר אותה בחומרי הזנה ומעודד חיים בקרקע. בקרקעות הכבדות והחרסיתיות הנפוצות בישראל, וגם בקרקעות החוליות במישור החוף, תוספת של קומפוסט עושה הבדל גדול בבריאות הצמחים.
ירוקים וחומים: המתכון הבסיסי
הסוד של קומפוסט טוב הוא האיזון בין שני סוגי חומרים. החומרים הירוקים עשירים בחנקן והם בדרך כלל לחים: שאריות ירקות ופירות, שאריות קפה ועלי תה, דשא טרי מכוסח וצמחים ירוקים. החומרים החומים עשירים בפחמן ובדרך כלל יבשים: עלים יבשים, קש, נסורת, ענפים קטנים קצוצים, קרטון ונייר עיתון קרועים.
כלל אצבע מקובל הוא להוסיף על כל כמות של חומר ירוק כמות גדולה יותר של חומר חום. אם יש יותר מדי ירוקים, הערימה תהיה רטובה, דחוסה ותתחיל להסריח. אם יש יותר מדי חומים, התהליך יהיה איטי מאוד. מומלץ להחזיק ליד הקומפוסטר מלאי של עלים יבשים או קרטון קרוע, כדי לכסות כל תוספת של שאריות מטבח.
מה מכניסים ומה לא
לא כל שארית מזון מתאימה לקומפוסט ביתי. הנה הכללים הבסיסיים:
- כן: קליפות ושאריות ירקות ופירות, שאריות קפה ופילטרים, עלי תה, קליפות ביצים מרוסקות, עלים, דשא, ענפים קטנים, קרטון ונייר לא מודפס בצבע
- בזהירות ובכמות קטנה: קליפות הדרים ובצל, שמתפרקות לאט
- לא: בשר, דגים, עצמות, מוצרי חלב ושמנים, שמושכים מזיקים ויוצרים ריחות
- לא: צואת כלבים וחתולים, שעלולה להכיל מחוללי מחלות
- לא: צמחים חולים או עשבים עם זרעים, שעלולים להתפשט בגינה
כדאי לקצוץ שאריות גדולות לחתיכות קטנות, כי חתיכות קטנות מתפרקות מהר יותר.
בחירת קומפוסטר
יש כמה סוגים עיקריים של קומפוסטרים. הנפוץ ביותר בגינות ביתיות הוא קומפוסטר סגור מפלסטיק, עם מכסה בחלק העליון ופתח בתחתית להוצאת הקומפוסט המוכן. הוא מסודר, שומר על לחות ומונע כניסה של בעלי חיים. קומפוסטר מסתובב, שהוא תוף שאפשר לסובב, מקל על ערבוב והאוורור ומאיץ את התהליך.
למי שיש גינה גדולה, ערימה פתוחה או מתחם מקרשים יכולים להתאים. למי שגר בדירה, יש פתרונות קטנים יותר: ורמיקומפוסט, שבו תולעים אדומות מפרקות את השאריות בקופסה סגורה שאפשר להחזיק במרפסת, או קומפוסטר תסיסה קטן שמתאים למטבח. רשויות מקומיות רבות בישראל מחלקות קומפוסטרים לתושבים בחינם או במחיר מסובסד, ולכן כדאי לבדוק זאת לפני שקונים.
איך מתחזקים את הערימה
קומפוסט צריך שלושה דברים: איזון נכון של חומרים, לחות ואוויר. הלחות הרצויה דומה לזו של ספוג סחוט: לח למגע, אבל לא נוטף. בקיץ הישראלי הערימה עלולה להתייבש מהר, ואז התהליך נעצר. במקרה כזה מוסיפים מעט מים. בחורף, להפך, צריך לפעמים להוסיף חומרים יבשים כדי לספוג עודף רטיבות.
אוורור חשוב מאוד, כי החיידקים שעושים את העבודה הטובה זקוקים לחמצן. ערבוב הערימה אחת לשבוע או שבועיים, בעזרת קלשון או מקל מיוחד, מכניס אוויר ומאיץ את הפירוק. מיקום הקומפוסטר צריך להיות בפינה מוצלת חלקית, על אדמה ולא על בטון, כך שתולעים ויצורים מועילים יוכלו להגיע אליו מלמטה.
בעיות נפוצות ופתרונות
הבעיה השכיחה ביותר היא ריח רע. ריח של ריקבון או של ביצים מקולקלות מעיד בדרך כלל על עודף רטיבות ועודף חומרים ירוקים וחוסר אוויר. הפתרון: להוסיף חומרים חומים יבשים ולערבב היטב. ריח של אמוניה מעיד על עודף חנקן, ושוב החומרים החומים הם התשובה.
בעיה נוספת היא זבובי פירות. כדי למנוע אותם, יש לכסות כל תוספת של שאריות מזון בשכבת חומר חום. אם מופיעים מכרסמים, זה בדרך כלל סימן שהוכנסו לקומפוסט שאריות בשר או מוצרי חלב, או שהקומפוסטר פתוח. ואם הקומפוסט פשוט לא מתקדם, כנראה שהוא יבש מדי או שחסרים בו חומרים ירוקים.
מתי הקומפוסט מוכן ואיך משתמשים בו
בתנאים טובים, קומפוסט מגיע לבשלות בתוך כמה חודשים, ובחורף התהליך איטי יותר. קומפוסט מוכן הוא כהה, פירורי, בעל ריח נעים של אדמה, ואי אפשר לזהות בו את החומרים המקוריים. אם עדיין יש בו חתיכות גדולות, אפשר לנפות אותו ולהחזיר את השאריות לקומפוסטר.
את הקומפוסט מפזרים כשכבה על פני הערוגות, מערבבים עם אדמה בזמן שתילה, או מוסיפים למצע העציצים. כמה סנטימטרים בשנה מספיקים כדי לשפר מאוד את הקרקע. מי שאין לו גינה יכול לתרום את הקומפוסט לגינה קהילתית או לשכנים.
לסיכום, קומפוסט ביתי הוא דרך פשוטה להפחית את כמות הפסולת, לשפר את הגינה ולסגור מעגל טבעי בתוך הבית. התחילו עם קומפוסטר פשוט, הקפידו על איזון בין ירוקים לחומים, שמרו על לחות ואוורור, ובתוך כמה חודשים תחזיקו בידיים אדמה שחורה ועשירה, שנוצרה משאריות שהייתם זורקים לפח.